עליית תנועות הסטנדרטי והמחיר שגבתה

תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבו :

בעבר החינוך היה מיועד לאליטא של החברה ולא לכלל האוכלוסייה ,זה השתנה בעידן המודרני, השינוי הזה עוררות דילמות חדשות שהיה צורך להתייחס אליהן.  כמו כיום חברה שוויונית והפסקת החינוך האיכותני ,תמיכה בהפרדה גזעית, הזרמת תקציבים בעידן של התרחבות ההשכלה. המהפכה בחינוך הזה נתן הזדמנות לכל ילד ללמוד, ולא משנה המצב סוציו אקונומיים ( נמוך ביותר או גבוה ביותר) כולם לומדים באותה צורה. זה גרם להנמכת הציונים.

התחילה המדינה לחפש פתרונות להעלאת ההישגים, הציעו  שמתוך דרכים אלו הציעו שיהיו 3 מקצועות ליבה המשותפים לכולם, מיסדו תהליכי הערכה ומדידה שדרכם טענו שזה יגרום לשיפור בחינוך.

לדעתי זאת לו פושה שההישגים של התלמידים ירדו החינוך פעם היה מנופל לרמה מסוימת מהחברה שהשקיעו בבנים מבחינה שלהם כלכלית ולימודית כי הם ראו בהם תלמידים טובים שיכולים ללמוד ולהתקדם. והתלמידים שיכולתם הלימודיות הייתה פחות לו פנו ללימודים ופנו למקצועות השונות. עם כניסת החוק שהכריח את כולם ללמוד, התחלה מערכת החינוך לגלות שיש תלמידים "חלשים" והתחלו להציע דרכים לצמצום הפער הזה בין "החלש " ל"חזק", היית מציעה להם במקום זה להציע תכניות שנותנים לכל תלמיד להתקדם, לפי היכולות שלו, לרמה ארכי גבוהה שיכול הוא עצמו להגיע.ולא צריך להשבות אותו עם תלמידים אחרים נולדו וגדלו ולמדו במצבים שונים ועם יכולות שונות אחד מהשני.

" ארגון שוק וקהילה – האסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר".

בקורס סוגיות במדיניות החינוך נחשפנו לקריאת המאמר של תומס ג'סרג'ובני " ארגון שוק וקהילה – האסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר".

המאמר הציג שלוש אסטרטגיות המקדמים כיום במטרה לחולל שינוי בבית ספר והן: ארגון, שוק וקהילה. הוא טוען שאסטרטגיית הקהילה הינה טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית ספר ולעומת זאת אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר. שנוי בבית ספר תלוי בסוכני השינוי והבנתם  טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת טבע האדם עצמו. כדי שנוכל לחולל שנוי עמוק בבית ספר אנו צריכם להשתמש בכוח הבירוקרטי, אישי, השוק, המקצועי, התרבותי והדמוקרטי.

הוא מוסיף כדי שהמורה ישקיע בעבודתו הוא צריך תמורה עבור ההשקעה שלו והתמורה הזו מתבצעת בכסף שהוא מקבל.

ההצלחה בשינוי הוא מתחיל בתפיסת בית הספר " כקהילה " המבוסס על המבוסס על הנחות אופטימיות.

המאמר נגע בנקודות חשובות בחי המורה היום החלק בקשיים שהוא עבר, אין למורה היום החופש לקבוע התאמת החומר שהוא מלמד הוא מקבל חומר מוחלט בהתחלת השנה חייב לסיים אין לו חופש לתאים החומר המתאים לקהלה שהוא מלמד. מצד שני המורים עובדים במערכת שכל פעם משנה בשטות עבודה שלהם בלי לשאול אותם והם חייבים ללכת לפי התוכנית. מצד אחר התמורה הכספית היא לא מתאימה למאמץ ולדרשות שמבקשים מהם. בסוף אני אומרת שלמנהל יש השבעה גדולה על תהליך השינוי שיוערך בבית ספר.  

‏שוב חוזרות הרפורמות

קיובן, לארי. "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". בתוך: פישר גל וניר אריאלי ( עורכים) שינוי ושיפור במערכות חינוך. מכון ברנקו וייס, מכון אבני ראשה

המאמר דבר על השנויים שחלו במערכת החינוך שהיו פעם מתרכזים במורה המרצה מול כל הכיתה ושמים את התלמד בצד, אבל עברו שנויים שנתנו יותר חשיבות לתלמידים לשנויים בניהם והתמקדו בכל תלמיד וביכולות שלו. אך מה שניתן לראות בבתי הספר של היום, שישנם הרבה מורים לא מוכנים לתת לילד להיות במרכז ולא הולכים לפי תוכנית התקשוב הלאומית שמטרתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה- 21 ולהבין שהילדים של היום הם לא מהדור הקודם , הם יותר סקרניים ואקטיביים ואוהבים שינויים.

ברפורמה הראשונה דברו על השוני שבין התלמידים, אי אפשר להכריח את כולם ללמוד באותה שיטה. תכנית הלמודים האקדמית התבססה על התיאוריה הזו אבל היום בת הספר שעובדים לפי תכנית התאמת מערכת החינוך למאה 21 מתבססת בילד נותנים לו החיפושיות לעבוד בשיטה הכי מתאימה לו ולדעת זה דורש מהמורים וההנהלה המון עבודה וחלק גדול מהמורים בשטח רואים בזה בזבוז זמן או עבודה מיותרת .

המאמר דבר על מדניות בית הספר האם הוא נקבע על לפי הדרישות של הסביבה או לפי מה שמערכת החינוך קובעת.

ובסוף הוא דבר על התערבות הפוליטיקה בקביעת מדיניות המערכת שכל פעם יש פוליטיקאי חדש יש לו שאיפות להיות מוצלח והכי טוב והוא רוצה להוכיח את עצמו ויוצר שינוי נוסף.

הסכמתי עם המאמר בדברים שונים בהתחלה חשבות התלמיד במערכת וכמה חשוב לדאוג לשוני ביניהם לתאים לתלמיד השטות שמתאמות לתהליך הלמידה שלו. אבל בשטח זה לו הולך כמו שתאריה וחלק מהמורים מזלזלים בשיטה הזו. אני כמורה צעירה זוכרת עצמי שהיתי בבית ספר לפעמי התקשיתי בדברם והמורה לא סם לב, הוא למד כל הכתה בשיטה אחד בלי להתייחס לתלמידם חריגם.

"A progressive paradigm " סוסן סמל

  נהניתי מאוד במשך קראתי למאמר, סוגית בית הספר שהציג הוא בעיני בית ספר שיש הרבה מה ללמוד ממינו, במשך הקריאה התחברתי לחלק מנקדות היסוד שעליהן התבסס בית הספר והיית נגד לחלק אחר.

לפי דעתי בנית בית הספר במקום שגורר אלו תלמידים עשירים הוא טעות, בית הספר הטוב נותן הזדמנות לתלמידים שונים להיות בתוכו והאתגר שלו שיעביר אותם ערכים לתלמידים שמגעים מסיבות שונות עם ערכים ותרבות שונות. מאוד התחברתי לנקד היסוד שלו שהתלמיד הוא באמצע ומורים וההנהלה פועלים סביב תהליך הלימוד שלו, בתי הספר היום פועלים בשיטה זו אבל עם שני מאוד בסיסי שבתי הספר היום מלמדים מכתה א עד כתה י"ב כדי שהתלמיד יגיע לבגרות ולא סמים דגש על רכישת מיומנות שונות כמו שבית הספר  שנזכר במאמר עסק בנושאים שונים ודרכם נתן לתלמיד לרכוש מיומנות  חברתיות שונות.

אני בעד שיטת הלימוד דרך משחק  ואני מאמינה שהשיטה הזו יעילה בכל גיל ובכל נושא ואני כמורה לחינוך מיוחד משתמשת במשחק המון בעבודה שלי.

בתהליך הצמיחה של בית הספר עבר שינוים שונים חלק היה לטובתו וחלק לו אבל בעצם שכל פעם מנסים לשנות והתגבר על הקשים זה אומר שהוא מתקדם עם השניים שנערכים בחיים  היום יום. כניסת המחשבים בשלב מסוים אומר שהוא בית ספר לא מסורתי ועוקב מה קורה בעולם ומתאים הטכנולוגיה לתכנים שלו.

בתקופה שפרט הייתה המנהלת המורה הרגיש שהוא תמיד מאוים מקבל הערות מול התלמידים  זה אקלים לא נוח למורה.

בסוף רציתי לגיד שאני נגד בית ספר שהבסיס שלו מוקם על ספוק כספי  ומגדיר האוכלוסייה שלו בתלמידים עשרים .

חוזרים לבית ספר ( ציוד בית ספרי)

החופשה מתחילה להיגמר התקרבנו מאוד להתחלת השנה. ההורים והילדים מתכוננים, מתכוננים מבחינה נפשית מכנים ילדיהם אבל מבחינת הילדים העניין הזה די חשוב מה שיותר חשוב הוא הציוד הבית ספרי!

למרות שחלק גדול מהציות שקונים בתחילת השנה לא משתמשים ונשאר תכשיט בקלמר.. ההורים מוצאים הרבה כסף שאפשר לחסוך ! איך ?   התעניתי מאוד בנושא זה התחלתי לדפדף באינתרנט

מצאתי אתר מדהים שמלמד הילדים איך להכין הציוד שלהם בבית.

מצד אחד הילד חוסך כסף שיכול להשתמש בו בדברים אחרים ומצד שני כאשר הילד יכין הציוד שלו הוא ייהנה ויעריך הדברים ועבדה שלו וישמור עליהם לאורך השנה . מה דעתכים האים מסכמים איתי ?

הקשור לאתר 

 

האתר הבית ספרי

את מי הוא משרת? לשם מה הוא קיים?

 אתר בית הספר הוא מהווה סביבת למידה מקוונת המאפשרת למידה והוראה. האתר נותן מידע וכלים לימודיים, הנחייה, הדרכה וליווי הלמידה, וזה ללא הגבלת זמן ומקום, גם כן הוא משווק פרסום ויחסי ציבור.

חלק מהמנהלים שבו שהאתר הבית ספרי צריך להציג רק את הטוב, צריך להיות מסודר ומצוחצח כל הזמן,שמפני שהאתר הוא כרטיס הביקור של בית הספר.

אתר בית הספר צריך להתעתכן כל הזמן. 

(Machmias et,1999) יש ארבעה מרכיבים שאתר בית ספר טוב צריך להכיל:

 1)מרכיב הצהרתי:המראה והייחודיות שבית הספר מציע לתלמידיו ועמדתו כלפי טכנולוגיות חדשות

2)מרכיב ההכוונה למידע   

 3) מרכיב התוצרים:המידע הטוב ביותר התומכים בתוכנית הלמודים.

 4)מרכב פדגוגי לימודי. 

 לרותם ופלד(2008)היה אבחון אחר שכלל שלושה סוגים: המרחב הפתוח לקהל הרחב, מרחב לקבוצות למידה או כיתות, מרחבים הכוללים סוגי ידע כמו: הצהרתי, מידע, תוצרים ומרכיבים לימודים פדגוגיים.

חוקרים אחרים ניסו לאפיין האתרים הבית ספריים לפי היקף הפעולה שלהם Wells (2001) הגדיר אותם לפי ארבעה סוגים: 1) אתרים פאסיביים- שנמצא בהם מידע ראשוני על בית הספר.

2) אקטיביים בנוסף למידע הראשונה ימצא באתר מידע על מבנה בית הספר,מגמות לימוד,תוכניות לימודים,חוגים ותוצאות מבחנים.

 3) אינטראקטיביים נמצא בהם מידע הנרחב ובנוסף נמצא בהם מענה למשתמשים פוטנציאלים

מקור:

1. קליין, ש. וטובין ד. (2011). האתר הבית ספרי – פנים רבות ליישומי תקשוב. מתוך: חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים).  תקשוב, למידה והוראה
2. קליין, ש. וטובין ד. (2011). האתר הבית ספרי– פנים רבות ליישומי תקשוב. מתוך: חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים).  תקשוב, למידה והוראה      , עמ’ 2,4

שיפור תהליכי למידה שיתופית בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי" לסטודנטים במכללת אורנים

 

ד"ר מירה טנצר וד"ר ענת שמלא חקרו בחווית הלמידה  וההוראה  בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי".

 

¢הם חקרו ערכת הרכיבים ותהליכי הלמידה בקורס המקוון במטרה לשפר את חוויית הלמידה, העצמאית והשיתופית גם יחד, ואת הישגי הסטודנטים בתחום התוכן.

¢

החוקרת רצתה לשפר את תהליכי הלמידה השיתופית בקורס המקוו לכן לפי שלבי מחקר הפעולה :

1) אספה מידע כדי לבדוק ולבחון את המצב הנתון ולתת מענה לשיפור המצב הקיים.

2)שלוב  בקורס כלים וסביבות טכנולוגיות שמתקיימת בהן תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית

3)  ניסוח הקושי: לשנות ולשפר חווית הלמידה והעצמית והשותפית והשיגי הסטודנטים בתחום התוכן.

4)כלי המחקר:  יומן רפלקטיבי של המרצה-החוקרת, תיעוד הפעילות ברשת (קבוצות דיון, שיעורי אינטרוויז, Wiki), מיפוי האתר (תכנים והפעלות), שאלון לסטודנטים.

5) תכנון ותימוכין: שולבו בתהליך ההוראה בקורס כלים וסביבות טכנולוגיות שמתקיימת בהן תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית; התאפשר גיוון בסוגי האינטראקציות המתרחשות בין לומד-לומד, לומד-מרצה, לומד-חומרי הלימוד, ולומד-ממשק; וכן גיוון במטלות ובפעילויות הלמידה, כולל שילובן של סביבות ידע משותפות

עיקרי הממצאים: מרבית הסטודנטים (65%)  חשו כי תכני הקורס אינם מתאימים או מתאימים במידה מעטה ללמידה מרחוק. כל הסטודנטים (100%) טענו כי שילוב של מפגשים פנים-אל-פנים בקורס למידה מרחוק הוא הרצוי

המפגשים הסינכרוניים באינטרוויז זכו לנוכחות גדולה (82%) והסטודנטים תפסו את עצמם פעילים במידה רבה במפגשים אלו. הם העידו כי המפגשים עודדו אותם במידה רבה להגיב לתכנים הנלמדים ותרמו במידה רבה מאוד להבנת תכני הקורס. התרגולים ברשת, בעלי המשוב האוטומטי, סייעו במידה רבה לסטודנטים בהבנת החומר הנלמד. ביצוע המבחן ברשת נתפס כנוח במידה רבה והומלץ על-ידם כמערכת לתרגול בתחומים שונים.

תכני הקורס והממצאים, החליטה המרצה לחזק את ההיבט של הלמידה העצמית והדיאלוג האישי של המרצה מול הסטודנטים. לשם כך ערכה את השינויים הבאים: (1) חיזוק אותם רכיבים שנתפסו כמסייעים רבות להבנת תכני הקורס – השיעורים הסינכרוניים והתרגולים בעלי המשוב האוטומטי ברשת; (2) הוספת קובצי קול של הרצאות מוקלטות המעשירות את אמצעי ייצוג התכנים; ו-(3) שינוי אופי המטלות בפורום וב- Wiki כך שיעודדו אינטראקציה ולמידה שיתופית.

 

קישור למאמר

המרצה בקורס הייתה אחת החוקרות.