בקורס סוגיות במדיניות החינוך נחשפנו לקריאת המאמר של תומס ג'סרג'ובני " ארגון שוק וקהילה – האסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר".
המאמר הציג שלוש אסטרטגיות המקדמים כיום במטרה לחולל שינוי בבית ספר והן: ארגון, שוק וקהילה. הוא טוען שאסטרטגיית הקהילה הינה טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית ספר ולעומת זאת אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר. שנוי בבית ספר תלוי בסוכני השינוי והבנתם טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת טבע האדם עצמו. כדי שנוכל לחולל שנוי עמוק בבית ספר אנו צריכם להשתמש בכוח הבירוקרטי, אישי, השוק, המקצועי, התרבותי והדמוקרטי.
הוא מוסיף כדי שהמורה ישקיע בעבודתו הוא צריך תמורה עבור ההשקעה שלו והתמורה הזו מתבצעת בכסף שהוא מקבל.
ההצלחה בשינוי הוא מתחיל בתפיסת בית הספר " כקהילה " המבוסס על המבוסס על הנחות אופטימיות.
המאמר נגע בנקודות חשובות בחי המורה היום החלק בקשיים שהוא עבר, אין למורה היום החופש לקבוע התאמת החומר שהוא מלמד הוא מקבל חומר מוחלט בהתחלת השנה חייב לסיים אין לו חופש לתאים החומר המתאים לקהלה שהוא מלמד. מצד שני המורים עובדים במערכת שכל פעם משנה בשטות עבודה שלהם בלי לשאול אותם והם חייבים ללכת לפי התוכנית. מצד אחר התמורה הכספית היא לא מתאימה למאמץ ולדרשות שמבקשים מהם. בסוף אני אומרת שלמנהל יש השבעה גדולה על תהליך השינוי שיוערך בבית ספר. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה