פוסט סיכום

  אני לא מאמינה שהגעתי עד סוף התואר! שנה וארבעה חודשים עברו,לפעמים לא הרגשתי בזמן ולפעמים עבר לי די איתי.. ללא ספק עם הרבה למידה.. פיתוח תאי חשיבה חדשים והעמקת למידה.. ניסיתי כמה שיותר שאישים הדברים המעולים שלמדנו בתואר בתחום עבודתי בבית הספר ולבחור המתאים לתלמידים שלי.

כל קורס מהקרסים השונים שלמדנו כל מרצה וכל החברים היקרים שלי לעולם לא אשכח כמה תמכו אחד בשני, כמה פרגנו,כמה עודדו אחד השני. במשך הזמן הזה עברנו ביחד אירועים משמחים כמו אירוסים,אירוסין, הריון,לידה, הצלחה והתקדמות בעבודה.. גם כן עברנו ביחד אירועים עצובים כמו מות.. במשך הדרך הקבוצה הייתה מגובשת  ותמכו אחד בשני.

בהתחלה היה לי מאוד קשה ולקח לי זמן ארוך לכתוב כל פוסט,  מה אני אכתוב? על איזה נושא ? לפעמים כתבתי שתיות ולפעמים עם תעיות בכתב, היום אני לא מגדירה עמי כתותחית בכתיבת פוסטים ויש לי עוד הרבה מה ללמוד אבל בכל מקרה אני מאוד שמיחה בהתקדמות הזו.

הדרך שאני בחרתי לסגור בה פוסט סיום היא השיר של פירוז ששרנו ביחד בכיתה      

  

The Finland Phenomenon

מה שעניין אותי בסרטון: המעמד המכובד של המורה בחברה, ההדרכה והלווי שמכבל במשך עבודתו ובעיקר בשנה הראשונה שלו בשטח.

הסרטון לא התייחס לשונים בחברה כמו לקויה למידה ומחוננים.. האים במדינה שלימה אין תלמידים של לקויי למידה? למה בסרטים שמועדים להצגת המצאות ,בדרך כלל, מצגים ההצלחות בלבד? 

קישור לסרטון :

http://vimeo.com/35222439

בית ספר בניהול עצמי

התייחסות למאמר של צ'אנג- חזון חדש לבית הספר

צריך לשפר את התהליך הפנימי של בית הספר הוא הצעד הראשון שבית ספר צריך לעבור כדי להנהיג את בית הספר בניהול עצמי. במאמרו הציע שנוי בפרדיגמה החינוכית, להשתנות מפרדיגמה מסורתית לפרדיגמה משולשת חדשה. פרדיגמה זו תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים (CMI) הכוללות  אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית).הפרדיגמה החדשה כללה תהליך משולש : גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית בחינוך.

אני אתייחס לכל מרכב מהתהליך המשולש תוך הבעה אישית:

גלובליזציה: להעביר סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחבָרות ברחבי העולם. הבית ספר צריך להכין את תלמידיו לפן החינוכי והלאה שיוכלו לתקשר איתו ולא למצוא את עצמם מנותקים מהעולם.

לדעתי זה מאוד חשוב בעולם המודרני שלנו, התלמיד בדרכים שונים חשוף לדברים שונים בעולם ותפקיד החינוך להיות חלק מהעולם הזה ולתרום לילד ללמוד בדרכים חיוכים על הערכים השונים במדינות שונות בעולם .

לוקליזציה: סיגול, ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות קשורות מההקשרים המקומיים ואליהם. משמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה.

לדעתי אנחנו כמערכת מצפים תמיד מהקהילה באופן מיוחד מההורים להיות ברמה שאנו דורשים ואם לו אז אנחנו מנצלים בבסיסיות ולא מנסים לסייע להם דרכי למידה והדרכה שונים.

התאמה אישית:סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות חיצוניים כדי לענות על צרכיו של הפרט ותכונותיו. במלים אחרות שהתלמיד עומד במרכז ואנו צרכים לענות על הצרכים האישים שלו ולפתיח אצלם אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.

כמורה לחינוך מיוחד אני מאוד מתחברת שני משבטים האחרונים זה מדגיש המאמין שלי שכל תלמיד הוא עולם שלם משילו, לא צריך שיתאים עצמו לתוכנית שנועדה לכולם אלה והמורים חייבים לכנס לעולם שלו  לחפש הצרכים שלו ולמצוא הדרך הכי מתאימה שילמד כל התחומים השונים.  

מקור:

צ'נג, י' צ' (2003). 'חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה ואינדוידואליזציה.בתוך: ע' וולנסקי וי' פרידמן (עורכים), בתי ספר בניהול עצמי – מבט בין-לאומי (עמ' 29-55). ירושלים: משרד החינוך.

שימוש בהדמיות בשפה

The U.S.-China E-Language Project

A Study of a Gaming Approach to English Language Learning for Middle School Students

בשנות 2009-2010 נערך בסין פרויקט שמטרתו המקורית היא לערוך ניסוי הקצאה אקראית כדי להעריך את ההשפעה של הגישה המשחקית ללימוד השפה, מחקר זה הוא תוצאה של שותפות ושיתוף בעולה של אנשים וארגונים בסין ובארצות הברית. בלמידת שפה אנגלית לתלמידי בית ספר התיכון סטודנטים בקבוצת הטיפול דיווחו על רמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד אנגלית מאשר תלמידים בבתי הספר השוואה. בסוף השנה, 51 אחוז מהתלמידים בבתי הספר הטיפול דיווחו כי המוטיבציה שלהם ללמוד אנגלית השתפר, לעומת 40 אחוזים של תלמידים בבתי הספר השוואה. מורים בבתי הספר הטיפול דיווחו גם כי המוטיבציה של התלמידים השתפרו.  זה ממצא חשוב כי המוטיבציה ללמוד שפה זרה זוהה על ידי מומחים לשפה הסינית כבעיה בבתי ספר סיניים מחסום ללמידה. כמעט כל המורים בבתי הספר הטיפול (95 אחוז) שהשתתפו בפרויקט דיווחו כי השימוש שלהם "עולם השכיחות "  שינה את הדרך בה הם חושבים על ההוראה. הגישה ללימוד שפה ולמידה המהווה בסיס עבור "עולם השכיחות" הוא הלומד במרכז ואינטראקטיבי, והוא מציג לתלמידים עם הבעיה  משימות עם משוב מיידי.  המורים מעריכים את העובדה כי התוכנית סיפקה לתלמידים הזדמנויות כיף לתרגל מיומנויות הקשבה ודיבור, כמו גם חשיפה דוברי אנגלית כשפת אם. עם זאת כמה מורים  הביעו חשש כי האחריות העיקרית שלהם הייתה להכין את התלמידים באנגלית למבחן הקבלה  לבית ספר תיכון בכיתה ,והם לא מרגישים שהשיטה החדשה   עזרה לשפר את ביצועי התלמידים בבחינה.בנוסף נמצא הבדלים משמעותיים בין ציוני התלמידים במבחן הקראה, הבדלים משמעותיים נמצא בציוני מבחן ההאזנה בקרב תלמידים שהשתמשו במחקר לעומת תלמידים שלמדו בצורה פרונטאלית.     

מקור

Patricia J. Green, Mandy sha ,Lu Liu(2011). The U.S.-China E-Language Project: A Study of a Gaming Approach to English Language Learning for Middle School Students.U.S. Department of Education Office of Planning, Evaluation and Policy Development Policy and Program Studies Service .

 

הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל – פרופ' עמי וולנסקי

המאמר הזה הציג השלבים שעברה בהם מערכת החינוך בישראל, המאמר הציג תמונת המצב של החינוך בישראל מהתחלתו והקשיים שעבר בדרך, המתח שנצבר מהשוני בחברה הישראלית ( חברה מורכבת מזרמים שונים). לפי דעתי החינוך בישראל עבר המון שנויים, כל שינוי נתן פטרון לבעיה קיימת, אבל עם הזמן המערכת מצאה עצמה כל הזמן צריכה להתארגן מחדש לפי דרישות החברה, ההתקדמות הטכנולוגית.... הגלגל הזה לא יעמוד כל הזמן ימשיך וימשיך, אני מקווה שיישאר בדרך ולא יאבד מטרתי!

המאמר התייחס לנושא השוויון במוסדות החינוך, כולם שווים, כולם מלמדים אותו חומר, אבל הוא לא התייחס לנושא  מאוד חשוב והוא התחרות בין בתי ספר לדעתי התחרות מעוררת מערכת בית הספר לעבוד יותר ויותר טוב. המורה נתפס כמעביר ידע אבל בעידן הדיגיטלי תפקידו צריך להשתנות ולא לשאר ספק ידע לתלמידים. לדעתי היום התלמידים משתמשים בטכנולוגיה בדרכים שונים ועם קצת כוון כל ילד יכול לרכוש כל הממנות השונות ,שמעביר לו המורה , לבד אז יש שאילה שתמיד מעוררת אותי אנחנו כמורים והמשרד בכלל צריך להתחיל לשנות בתפיסתו למורה ובתפקידו בבית ספר. במציאות המורים בביתי הספר נשארו כספקי ידע.  

בסוף אני אומרת שמערכת החינוך שלנו תעבור עוד ועוד שנויים אני מקווה שכלם יתרמו למערכת כמה שיותר.

מקור:

*וולנסקי, ע' )יפורסם ב2010 ). מערכת החינוך של ישראל . בתוך ק' פאוור )עורך(. אנציקלופדיה בין-לאומית לחינוך. אלסוייר,אוקספורד