בית ספר בניהול עצמי

התייחסות למאמר של צ'אנג- חזון חדש לבית הספר

צריך לשפר את התהליך הפנימי של בית הספר הוא הצעד הראשון שבית ספר צריך לעבור כדי להנהיג את בית הספר בניהול עצמי. במאמרו הציע שנוי בפרדיגמה החינוכית, להשתנות מפרדיגמה מסורתית לפרדיגמה משולשת חדשה. פרדיגמה זו תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים (CMI) הכוללות  אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית).הפרדיגמה החדשה כללה תהליך משולש : גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית בחינוך.

אני אתייחס לכל מרכב מהתהליך המשולש תוך הבעה אישית:

גלובליזציה: להעביר סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחבָרות ברחבי העולם. הבית ספר צריך להכין את תלמידיו לפן החינוכי והלאה שיוכלו לתקשר איתו ולא למצוא את עצמם מנותקים מהעולם.

לדעתי זה מאוד חשוב בעולם המודרני שלנו, התלמיד בדרכים שונים חשוף לדברים שונים בעולם ותפקיד החינוך להיות חלק מהעולם הזה ולתרום לילד ללמוד בדרכים חיוכים על הערכים השונים במדינות שונות בעולם .

לוקליזציה: סיגול, ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות קשורות מההקשרים המקומיים ואליהם. משמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה.

לדעתי אנחנו כמערכת מצפים תמיד מהקהילה באופן מיוחד מההורים להיות ברמה שאנו דורשים ואם לו אז אנחנו מנצלים בבסיסיות ולא מנסים לסייע להם דרכי למידה והדרכה שונים.

התאמה אישית:סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות חיצוניים כדי לענות על צרכיו של הפרט ותכונותיו. במלים אחרות שהתלמיד עומד במרכז ואנו צרכים לענות על הצרכים האישים שלו ולפתיח אצלם אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.

כמורה לחינוך מיוחד אני מאוד מתחברת שני משבטים האחרונים זה מדגיש המאמין שלי שכל תלמיד הוא עולם שלם משילו, לא צריך שיתאים עצמו לתוכנית שנועדה לכולם אלה והמורים חייבים לכנס לעולם שלו  לחפש הצרכים שלו ולמצוא הדרך הכי מתאימה שילמד כל התחומים השונים.  

מקור:

צ'נג, י' צ' (2003). 'חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה ואינדוידואליזציה.בתוך: ע' וולנסקי וי' פרידמן (עורכים), בתי ספר בניהול עצמי – מבט בין-לאומי (עמ' 29-55). ירושלים: משרד החינוך.

שימוש בהדמיות בשפה

The U.S.-China E-Language Project

A Study of a Gaming Approach to English Language Learning for Middle School Students

בשנות 2009-2010 נערך בסין פרויקט שמטרתו המקורית היא לערוך ניסוי הקצאה אקראית כדי להעריך את ההשפעה של הגישה המשחקית ללימוד השפה, מחקר זה הוא תוצאה של שותפות ושיתוף בעולה של אנשים וארגונים בסין ובארצות הברית. בלמידת שפה אנגלית לתלמידי בית ספר התיכון סטודנטים בקבוצת הטיפול דיווחו על רמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד אנגלית מאשר תלמידים בבתי הספר השוואה. בסוף השנה, 51 אחוז מהתלמידים בבתי הספר הטיפול דיווחו כי המוטיבציה שלהם ללמוד אנגלית השתפר, לעומת 40 אחוזים של תלמידים בבתי הספר השוואה. מורים בבתי הספר הטיפול דיווחו גם כי המוטיבציה של התלמידים השתפרו.  זה ממצא חשוב כי המוטיבציה ללמוד שפה זרה זוהה על ידי מומחים לשפה הסינית כבעיה בבתי ספר סיניים מחסום ללמידה. כמעט כל המורים בבתי הספר הטיפול (95 אחוז) שהשתתפו בפרויקט דיווחו כי השימוש שלהם "עולם השכיחות "  שינה את הדרך בה הם חושבים על ההוראה. הגישה ללימוד שפה ולמידה המהווה בסיס עבור "עולם השכיחות" הוא הלומד במרכז ואינטראקטיבי, והוא מציג לתלמידים עם הבעיה  משימות עם משוב מיידי.  המורים מעריכים את העובדה כי התוכנית סיפקה לתלמידים הזדמנויות כיף לתרגל מיומנויות הקשבה ודיבור, כמו גם חשיפה דוברי אנגלית כשפת אם. עם זאת כמה מורים  הביעו חשש כי האחריות העיקרית שלהם הייתה להכין את התלמידים באנגלית למבחן הקבלה  לבית ספר תיכון בכיתה ,והם לא מרגישים שהשיטה החדשה   עזרה לשפר את ביצועי התלמידים בבחינה.בנוסף נמצא הבדלים משמעותיים בין ציוני התלמידים במבחן הקראה, הבדלים משמעותיים נמצא בציוני מבחן ההאזנה בקרב תלמידים שהשתמשו במחקר לעומת תלמידים שלמדו בצורה פרונטאלית.     

מקור

Patricia J. Green, Mandy sha ,Lu Liu(2011). The U.S.-China E-Language Project: A Study of a Gaming Approach to English Language Learning for Middle School Students.U.S. Department of Education Office of Planning, Evaluation and Policy Development Policy and Program Studies Service .

 

הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל – פרופ' עמי וולנסקי

המאמר הזה הציג השלבים שעברה בהם מערכת החינוך בישראל, המאמר הציג תמונת המצב של החינוך בישראל מהתחלתו והקשיים שעבר בדרך, המתח שנצבר מהשוני בחברה הישראלית ( חברה מורכבת מזרמים שונים). לפי דעתי החינוך בישראל עבר המון שנויים, כל שינוי נתן פטרון לבעיה קיימת, אבל עם הזמן המערכת מצאה עצמה כל הזמן צריכה להתארגן מחדש לפי דרישות החברה, ההתקדמות הטכנולוגית.... הגלגל הזה לא יעמוד כל הזמן ימשיך וימשיך, אני מקווה שיישאר בדרך ולא יאבד מטרתי!

המאמר התייחס לנושא השוויון במוסדות החינוך, כולם שווים, כולם מלמדים אותו חומר, אבל הוא לא התייחס לנושא  מאוד חשוב והוא התחרות בין בתי ספר לדעתי התחרות מעוררת מערכת בית הספר לעבוד יותר ויותר טוב. המורה נתפס כמעביר ידע אבל בעידן הדיגיטלי תפקידו צריך להשתנות ולא לשאר ספק ידע לתלמידים. לדעתי היום התלמידים משתמשים בטכנולוגיה בדרכים שונים ועם קצת כוון כל ילד יכול לרכוש כל הממנות השונות ,שמעביר לו המורה , לבד אז יש שאילה שתמיד מעוררת אותי אנחנו כמורים והמשרד בכלל צריך להתחיל לשנות בתפיסתו למורה ובתפקידו בבית ספר. במציאות המורים בביתי הספר נשארו כספקי ידע.  

בסוף אני אומרת שמערכת החינוך שלנו תעבור עוד ועוד שנויים אני מקווה שכלם יתרמו למערכת כמה שיותר.

מקור:

*וולנסקי, ע' )יפורסם ב2010 ). מערכת החינוך של ישראל . בתוך ק' פאוור )עורך(. אנציקלופדיה בין-לאומית לחינוך. אלסוייר,אוקספורד

עליית תנועות הסטנדרטי והמחיר שגבתה

תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבו :

בעבר החינוך היה מיועד לאליטא של החברה ולא לכלל האוכלוסייה ,זה השתנה בעידן המודרני, השינוי הזה עוררות דילמות חדשות שהיה צורך להתייחס אליהן.  כמו כיום חברה שוויונית והפסקת החינוך האיכותני ,תמיכה בהפרדה גזעית, הזרמת תקציבים בעידן של התרחבות ההשכלה. המהפכה בחינוך הזה נתן הזדמנות לכל ילד ללמוד, ולא משנה המצב סוציו אקונומיים ( נמוך ביותר או גבוה ביותר) כולם לומדים באותה צורה. זה גרם להנמכת הציונים.

התחילה המדינה לחפש פתרונות להעלאת ההישגים, הציעו  שמתוך דרכים אלו הציעו שיהיו 3 מקצועות ליבה המשותפים לכולם, מיסדו תהליכי הערכה ומדידה שדרכם טענו שזה יגרום לשיפור בחינוך.

לדעתי זאת לו פושה שההישגים של התלמידים ירדו החינוך פעם היה מנופל לרמה מסוימת מהחברה שהשקיעו בבנים מבחינה שלהם כלכלית ולימודית כי הם ראו בהם תלמידים טובים שיכולים ללמוד ולהתקדם. והתלמידים שיכולתם הלימודיות הייתה פחות לו פנו ללימודים ופנו למקצועות השונות. עם כניסת החוק שהכריח את כולם ללמוד, התחלה מערכת החינוך לגלות שיש תלמידים "חלשים" והתחלו להציע דרכים לצמצום הפער הזה בין "החלש " ל"חזק", היית מציעה להם במקום זה להציע תכניות שנותנים לכל תלמיד להתקדם, לפי היכולות שלו, לרמה ארכי גבוהה שיכול הוא עצמו להגיע.ולא צריך להשבות אותו עם תלמידים אחרים נולדו וגדלו ולמדו במצבים שונים ועם יכולות שונות אחד מהשני.

" ארגון שוק וקהילה – האסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר".

בקורס סוגיות במדיניות החינוך נחשפנו לקריאת המאמר של תומס ג'סרג'ובני " ארגון שוק וקהילה – האסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר".

המאמר הציג שלוש אסטרטגיות המקדמים כיום במטרה לחולל שינוי בבית ספר והן: ארגון, שוק וקהילה. הוא טוען שאסטרטגיית הקהילה הינה טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית ספר ולעומת זאת אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר. שנוי בבית ספר תלוי בסוכני השינוי והבנתם  טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת טבע האדם עצמו. כדי שנוכל לחולל שנוי עמוק בבית ספר אנו צריכם להשתמש בכוח הבירוקרטי, אישי, השוק, המקצועי, התרבותי והדמוקרטי.

הוא מוסיף כדי שהמורה ישקיע בעבודתו הוא צריך תמורה עבור ההשקעה שלו והתמורה הזו מתבצעת בכסף שהוא מקבל.

ההצלחה בשינוי הוא מתחיל בתפיסת בית הספר " כקהילה " המבוסס על המבוסס על הנחות אופטימיות.

המאמר נגע בנקודות חשובות בחי המורה היום החלק בקשיים שהוא עבר, אין למורה היום החופש לקבוע התאמת החומר שהוא מלמד הוא מקבל חומר מוחלט בהתחלת השנה חייב לסיים אין לו חופש לתאים החומר המתאים לקהלה שהוא מלמד. מצד שני המורים עובדים במערכת שכל פעם משנה בשטות עבודה שלהם בלי לשאול אותם והם חייבים ללכת לפי התוכנית. מצד אחר התמורה הכספית היא לא מתאימה למאמץ ולדרשות שמבקשים מהם. בסוף אני אומרת שלמנהל יש השבעה גדולה על תהליך השינוי שיוערך בבית ספר.  

‏שוב חוזרות הרפורמות

קיובן, לארי. "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". בתוך: פישר גל וניר אריאלי ( עורכים) שינוי ושיפור במערכות חינוך. מכון ברנקו וייס, מכון אבני ראשה

המאמר דבר על השנויים שחלו במערכת החינוך שהיו פעם מתרכזים במורה המרצה מול כל הכיתה ושמים את התלמד בצד, אבל עברו שנויים שנתנו יותר חשיבות לתלמידים לשנויים בניהם והתמקדו בכל תלמיד וביכולות שלו. אך מה שניתן לראות בבתי הספר של היום, שישנם הרבה מורים לא מוכנים לתת לילד להיות במרכז ולא הולכים לפי תוכנית התקשוב הלאומית שמטרתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה- 21 ולהבין שהילדים של היום הם לא מהדור הקודם , הם יותר סקרניים ואקטיביים ואוהבים שינויים.

ברפורמה הראשונה דברו על השוני שבין התלמידים, אי אפשר להכריח את כולם ללמוד באותה שיטה. תכנית הלמודים האקדמית התבססה על התיאוריה הזו אבל היום בת הספר שעובדים לפי תכנית התאמת מערכת החינוך למאה 21 מתבססת בילד נותנים לו החיפושיות לעבוד בשיטה הכי מתאימה לו ולדעת זה דורש מהמורים וההנהלה המון עבודה וחלק גדול מהמורים בשטח רואים בזה בזבוז זמן או עבודה מיותרת .

המאמר דבר על מדניות בית הספר האם הוא נקבע על לפי הדרישות של הסביבה או לפי מה שמערכת החינוך קובעת.

ובסוף הוא דבר על התערבות הפוליטיקה בקביעת מדיניות המערכת שכל פעם יש פוליטיקאי חדש יש לו שאיפות להיות מוצלח והכי טוב והוא רוצה להוכיח את עצמו ויוצר שינוי נוסף.

הסכמתי עם המאמר בדברים שונים בהתחלה חשבות התלמיד במערכת וכמה חשוב לדאוג לשוני ביניהם לתאים לתלמיד השטות שמתאמות לתהליך הלמידה שלו. אבל בשטח זה לו הולך כמו שתאריה וחלק מהמורים מזלזלים בשיטה הזו. אני כמורה צעירה זוכרת עצמי שהיתי בבית ספר לפעמי התקשיתי בדברם והמורה לא סם לב, הוא למד כל הכתה בשיטה אחד בלי להתייחס לתלמידם חריגם.

"A progressive paradigm " סוסן סמל

  נהניתי מאוד במשך קראתי למאמר, סוגית בית הספר שהציג הוא בעיני בית ספר שיש הרבה מה ללמוד ממינו, במשך הקריאה התחברתי לחלק מנקדות היסוד שעליהן התבסס בית הספר והיית נגד לחלק אחר.

לפי דעתי בנית בית הספר במקום שגורר אלו תלמידים עשירים הוא טעות, בית הספר הטוב נותן הזדמנות לתלמידים שונים להיות בתוכו והאתגר שלו שיעביר אותם ערכים לתלמידים שמגעים מסיבות שונות עם ערכים ותרבות שונות. מאוד התחברתי לנקד היסוד שלו שהתלמיד הוא באמצע ומורים וההנהלה פועלים סביב תהליך הלימוד שלו, בתי הספר היום פועלים בשיטה זו אבל עם שני מאוד בסיסי שבתי הספר היום מלמדים מכתה א עד כתה י"ב כדי שהתלמיד יגיע לבגרות ולא סמים דגש על רכישת מיומנות שונות כמו שבית הספר  שנזכר במאמר עסק בנושאים שונים ודרכם נתן לתלמיד לרכוש מיומנות  חברתיות שונות.

אני בעד שיטת הלימוד דרך משחק  ואני מאמינה שהשיטה הזו יעילה בכל גיל ובכל נושא ואני כמורה לחינוך מיוחד משתמשת במשחק המון בעבודה שלי.

בתהליך הצמיחה של בית הספר עבר שינוים שונים חלק היה לטובתו וחלק לו אבל בעצם שכל פעם מנסים לשנות והתגבר על הקשים זה אומר שהוא מתקדם עם השניים שנערכים בחיים  היום יום. כניסת המחשבים בשלב מסוים אומר שהוא בית ספר לא מסורתי ועוקב מה קורה בעולם ומתאים הטכנולוגיה לתכנים שלו.

בתקופה שפרט הייתה המנהלת המורה הרגיש שהוא תמיד מאוים מקבל הערות מול התלמידים  זה אקלים לא נוח למורה.

בסוף רציתי לגיד שאני נגד בית ספר שהבסיס שלו מוקם על ספוק כספי  ומגדיר האוכלוסייה שלו בתלמידים עשרים .