חוזרים לבית ספר ( ציוד בית ספרי)

החופשה מתחילה להיגמר התקרבנו מאוד להתחלת השנה. ההורים והילדים מתכוננים, מתכוננים מבחינה נפשית מכנים ילדיהם אבל מבחינת הילדים העניין הזה די חשוב מה שיותר חשוב הוא הציוד הבית ספרי!

למרות שחלק גדול מהציות שקונים בתחילת השנה לא משתמשים ונשאר תכשיט בקלמר.. ההורים מוצאים הרבה כסף שאפשר לחסוך ! איך ?   התעניתי מאוד בנושא זה התחלתי לדפדף באינתרנט

מצאתי אתר מדהים שמלמד הילדים איך להכין הציוד שלהם בבית.

מצד אחד הילד חוסך כסף שיכול להשתמש בו בדברים אחרים ומצד שני כאשר הילד יכין הציוד שלו הוא ייהנה ויעריך הדברים ועבדה שלו וישמור עליהם לאורך השנה . מה דעתכים האים מסכמים איתי ?

הקשור לאתר 

 

האתר הבית ספרי

את מי הוא משרת? לשם מה הוא קיים?

 אתר בית הספר הוא מהווה סביבת למידה מקוונת המאפשרת למידה והוראה. האתר נותן מידע וכלים לימודיים, הנחייה, הדרכה וליווי הלמידה, וזה ללא הגבלת זמן ומקום, גם כן הוא משווק פרסום ויחסי ציבור.

חלק מהמנהלים שבו שהאתר הבית ספרי צריך להציג רק את הטוב, צריך להיות מסודר ומצוחצח כל הזמן,שמפני שהאתר הוא כרטיס הביקור של בית הספר.

אתר בית הספר צריך להתעתכן כל הזמן. 

(Machmias et,1999) יש ארבעה מרכיבים שאתר בית ספר טוב צריך להכיל:

 1)מרכיב הצהרתי:המראה והייחודיות שבית הספר מציע לתלמידיו ועמדתו כלפי טכנולוגיות חדשות

2)מרכיב ההכוונה למידע   

 3) מרכיב התוצרים:המידע הטוב ביותר התומכים בתוכנית הלמודים.

 4)מרכב פדגוגי לימודי. 

 לרותם ופלד(2008)היה אבחון אחר שכלל שלושה סוגים: המרחב הפתוח לקהל הרחב, מרחב לקבוצות למידה או כיתות, מרחבים הכוללים סוגי ידע כמו: הצהרתי, מידע, תוצרים ומרכיבים לימודים פדגוגיים.

חוקרים אחרים ניסו לאפיין האתרים הבית ספריים לפי היקף הפעולה שלהם Wells (2001) הגדיר אותם לפי ארבעה סוגים: 1) אתרים פאסיביים- שנמצא בהם מידע ראשוני על בית הספר.

2) אקטיביים בנוסף למידע הראשונה ימצא באתר מידע על מבנה בית הספר,מגמות לימוד,תוכניות לימודים,חוגים ותוצאות מבחנים.

 3) אינטראקטיביים נמצא בהם מידע הנרחב ובנוסף נמצא בהם מענה למשתמשים פוטנציאלים

מקור:

1. קליין, ש. וטובין ד. (2011). האתר הבית ספרי – פנים רבות ליישומי תקשוב. מתוך: חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים).  תקשוב, למידה והוראה
2. קליין, ש. וטובין ד. (2011). האתר הבית ספרי– פנים רבות ליישומי תקשוב. מתוך: חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים).  תקשוב, למידה והוראה      , עמ’ 2,4

שיפור תהליכי למידה שיתופית בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי" לסטודנטים במכללת אורנים

 

ד"ר מירה טנצר וד"ר ענת שמלא חקרו בחווית הלמידה  וההוראה  בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי".

 

¢הם חקרו ערכת הרכיבים ותהליכי הלמידה בקורס המקוון במטרה לשפר את חוויית הלמידה, העצמאית והשיתופית גם יחד, ואת הישגי הסטודנטים בתחום התוכן.

¢

החוקרת רצתה לשפר את תהליכי הלמידה השיתופית בקורס המקוו לכן לפי שלבי מחקר הפעולה :

1) אספה מידע כדי לבדוק ולבחון את המצב הנתון ולתת מענה לשיפור המצב הקיים.

2)שלוב  בקורס כלים וסביבות טכנולוגיות שמתקיימת בהן תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית

3)  ניסוח הקושי: לשנות ולשפר חווית הלמידה והעצמית והשותפית והשיגי הסטודנטים בתחום התוכן.

4)כלי המחקר:  יומן רפלקטיבי של המרצה-החוקרת, תיעוד הפעילות ברשת (קבוצות דיון, שיעורי אינטרוויז, Wiki), מיפוי האתר (תכנים והפעלות), שאלון לסטודנטים.

5) תכנון ותימוכין: שולבו בתהליך ההוראה בקורס כלים וסביבות טכנולוגיות שמתקיימת בהן תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית; התאפשר גיוון בסוגי האינטראקציות המתרחשות בין לומד-לומד, לומד-מרצה, לומד-חומרי הלימוד, ולומד-ממשק; וכן גיוון במטלות ובפעילויות הלמידה, כולל שילובן של סביבות ידע משותפות

עיקרי הממצאים: מרבית הסטודנטים (65%)  חשו כי תכני הקורס אינם מתאימים או מתאימים במידה מעטה ללמידה מרחוק. כל הסטודנטים (100%) טענו כי שילוב של מפגשים פנים-אל-פנים בקורס למידה מרחוק הוא הרצוי

המפגשים הסינכרוניים באינטרוויז זכו לנוכחות גדולה (82%) והסטודנטים תפסו את עצמם פעילים במידה רבה במפגשים אלו. הם העידו כי המפגשים עודדו אותם במידה רבה להגיב לתכנים הנלמדים ותרמו במידה רבה מאוד להבנת תכני הקורס. התרגולים ברשת, בעלי המשוב האוטומטי, סייעו במידה רבה לסטודנטים בהבנת החומר הנלמד. ביצוע המבחן ברשת נתפס כנוח במידה רבה והומלץ על-ידם כמערכת לתרגול בתחומים שונים.

תכני הקורס והממצאים, החליטה המרצה לחזק את ההיבט של הלמידה העצמית והדיאלוג האישי של המרצה מול הסטודנטים. לשם כך ערכה את השינויים הבאים: (1) חיזוק אותם רכיבים שנתפסו כמסייעים רבות להבנת תכני הקורס – השיעורים הסינכרוניים והתרגולים בעלי המשוב האוטומטי ברשת; (2) הוספת קובצי קול של הרצאות מוקלטות המעשירות את אמצעי ייצוג התכנים; ו-(3) שינוי אופי המטלות בפורום וב- Wiki כך שיעודדו אינטראקציה ולמידה שיתופית.

 

קישור למאמר

המרצה בקורס הייתה אחת החוקרות. 

מה הוא מחקר פעולה?

הוא מחקר דינמי, מחקר הפעולה מחיל בחקירת בעיה לשם שינוי העשייה החינוכית ושיפורה, בסיום המחקר מזהים בעייה חדשה.

מאפיני מחקר הפעולה הם: שאבת הנתונים מהמערך הטבעי, סם דגש על התהליך, ניתוח נתונים באופן אינדוקטיבי, תיאור, נותן חשיבות לשמעות הדברים בעיניהם של הנחקרים.

מרכיבי מחקר הפעולה:

זיהוי הבעיה ,הבנת הבעיה על בסיס רקע תיאורטי ,הגדרת היעדים - מהו השינוי שאנו מבקשים לחולל ,הגדרת המעשים שיש לעשות כדי לחולל את השינוי והכלים שנשתמש בהם להערכת המעשים הללו: תצפיות, ראיונות, סקרים וכו'.,הגדרת לוח הזמנים לביצוע התהליך (לתהליך יש תמיד ממד של זמן) ,הערכה מובנית - הכנת הכלים לאיסוף נתונים ובחינת התוצאות של המעשים הנ"ל ובחינת השפעתם על השגת היעדים ותיעוד מפורט של כל התהליך ובחינה רפלקטיבית של כל התהליך תוך יצירת קשר הן ליסודות התיאורטיים עליהם נשענו והן לממצאים מהתהליך .

מקור:http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/38845/42339